מחולל תוכנית צמצום

הסדר בתוכנית אינו לפי חשיבות אלא לפי קושי ההחלטה. תרופות שפג תוקפן ומוצרי טיפוח פתוחים דורשים כמעט אפס התלבטות, ולכן הם ראשונים: הם מייצרים תוצאה נראית לעין תוך פחות משעה, וזה מה שמחזיק אנשים בתהליך.

קופסאות זיכרונות נמצאות בסוף מאותה סיבה בדיוק. מי שמתחיל מהן נתקע בהן, כי כל פריט הוא החלטה רגשית שלמה. אחרי שכבר תרגלתם החלטות בקטגוריות קלות, אותו ארגז מרגיש אחרת.

הערכות הזמן מתייחסות למעבר ראשון בלבד: מיון, החלטה ופינוי. סידור מחדש וקנייה של פתרונות אחסון באים אחרי, ורק על מה שנשאר. זה הסדר שחוסך את הטעות היקרה ביותר בארגון, שהיא לקנות קופסאות לחפצים שממילא היו הולכים.