בית מסודר
צמצום

צמצום ספרים ומגזינים בבית: כמה לשמור ואיך לשחרר בלי חרטה

יותר מ-90% מהספרים בספרייה ביתית לא ייפתחו שוב, אבל לכל אחד מהם יש היסטוריה שקשה לוותר עליה. כאן תמצאו שיטה מעשית להחלטה מה נשאר ומה יוצא, בלי לבזבז שעות על כל ספר בנפרד.

תמר בן דוד8 דקות קריאה

כמה ספרים בבית זה יותר מדי?

ספרים הם אחד מאזורי הצבר הקשים ביותר לטיפול - לא בגלל הנפח הפיזי, אלא בגלל שכל ספר מחזיק סיפור. בדירה ממוצעת של 4 חדרים מצטברים בין 200 ל-600 ספרים לאורך השנים. אבל ניתוח הרגלי קריאה מראה שאנשים חוזרים בממוצע לפחות מ-7% מהספרים שהם שומרים. כלומר: יותר מ-90% מהספרייה הביתית שלכם לא תיפתח שוב. השאלה היא לא אם לצמצם, אלא כמה לשמור ואיך לעבור את התהליך בלי לבלות שעה על כל ספר.

ספרים תופסים מקום פיזי אמיתי - מדף יחיד ברוחב 90 ס"מ מכיל בין 30 ל-50 ספרים. ספרייה ביתית של 400 ספרים מצריכה כ-8 מדפים באותו גודל, שיכולים להיות חלון, פינה, או שטח אחסון לדברים שמשתמשים בהם בפועל.

הטעות הנפוצה - ספר ספר על המדף

הטעות הנפוצה ביותר היא לעמוד מול המדף ולנסות להחליט ספר אחד אחרי ספר. השיטה הזו לא עובדת כי אף פעם לא רואים את מלוא היקף הבעיה. כשמסיימים שעה של מיון ומסתכלים אחורה, ויתרו על 3-4 ספרים מתוך 80, כי כל ספר בפני עצמו נראה ראוי לשמירה.

הצעד הראשון הוא הוצאת כל הספרים ממכל מקום שהם נמצאים - מדפים, ארגזים, מתחת למיטה, ממגירות, מהמחסן, אפילו מהרכב ומהמשרד - והנחתם בערימה אחת גדולה על הרצפה. רק כשרואים את כל הנפח יחד, ורואים שהערימה מגיעה לגובה הברכיים, אפשר להחליט שצריך לשנות כיוון.

טיפ מהשטח

צלמו את הערימה לפני שמתחילים. בסוף התהליך תוכלו להשוות ולראות מה השתחרר. זה עוזר מאוד לאנשים שחוששים שישחררו יותר מדי ויתחרטו - התמונה מוכיחה שהם עשו משהו אמיתי.

שלוש שאלות לכל ספר

אל תשאלו "האם זה ספר טוב?" - התשובה תהיה כמעט תמיד כן, ותובא לשמירה. שאלו במקום שלוש שאלות ספציפיות יותר, שמכריחות אתכם להיות כנים עם עצמכם:

  1. קראתי אותו בשלוש השנים האחרונות, או שיש סיכוי ריאלי שאקרא אותו בשלוש הבאות? לא "אולי", לא "בטח יום אחד" - סיכוי ריאלי שמבוסס על הרגלי הקריאה הנוכחיים שלכם.
  2. אני זוכר ספציפית מה היה בו ורוצה לפתוח אותו שוב? לא זוכרים? זה אומר שגם אם שמרתם, לא תחזרו. הספר כבר עשה את עבודתו.
  3. אם הייתי רוצה לקרוא אותו שוב, האם יכולתי להשיג עותק בספרייה ציבורית, ב-30-60 שקלים ביד שנייה, או כקובץ ePub? אם כן - אין סיבה לשמור עותק בבית.

ספר שלא עובר את שלושת הסינונים הוא מועמד לשחרור. לא חייב לזרוק - אפשר לתת, למכור, לתרום. אבל שמירה אצלכם על בסיס "אולי" היא לא הצדקה מספיקה כשיש מחסור בשטח.

קטגוריות שתמיד קשה להחליט עליהן

יש קטגוריות שחוזרות בכל ספרייה ויוצרות שעות של בלאגן בלי הכרעה. הנה טבלה שמסכמת כלל אצבע לכל אחת:

ספרים לפי קטגוריה: כלל אצבע לשמירה או שחרור
קטגוריהכלל אצבעכמה בדרך כלל נשמר
ספרי עיון ומדעשמרו רק את מה שהפניתם אליו בשנה האחרונה20-30%
רומנים וספרות יפהשמרו 5-10 ספרים שתרצו לקרוא שוב ספציפית10-15%
ספרי לימוד ישניםמידע מעודכן יותר זמין בחינם - ניתן לשחרר5-10%
ספרים שלא התחלתםאם עברו שנתיים - הסיכוי נמוך. שחררו15-20%
ספרים שקיבלתם במתנההמתנה היתה הנתינה, לא החובה להחזיק אותם לנצח30-40%
ספרי ילדיםשמרו 10-15 מועדפים. שאר ה-60 - תרומה לגן15-25%

ספרי ילדים הם קטגוריה שמשפחות מתקשות איתה במיוחד. הסיבה פשוטה: כל ספר מחובר לזיכרון של זמן שעבר. אבל ילד שגדל כבר לא חוזר לספרי הגן שלו, וכשהוא יגדל עוד - גם לא ירצה ספרי בית הספר. שמרו את 10-15 האהובים ביותר, ושחררו את שאר הערימה לגנים שמחפשים בדיוק את מה שיש לכם.

מגזינים: כלל אחד שפותר הכול

מגזינים הם קטגוריה נפרדת לחלוטין מספרים. הטעות הנפוצה ביותר היא לשמור גיליונות "כי יש בהם משהו שרציתי לגזור". אחרי 6-12 חודשים הגיליונות מצהיבים, אוספים אבק, ואיש לא חוזר אליהם.

הכלל הפשוט הוא: שמרו את הגיליון הנוכחי בלבד. כל השאר - מיחזור. אם יש בגיליון ישן פריט שרציתם לשמור, גזרו אותו עכשיו, הכניסו לתיקיית "לגזור" שמחכה לכם על שולחן העבודה, ושחררו את הגיליון. אם לא עשיתם את זה כשהגיליון הגיע - לא תעשו את זה אחרי שנה. לא קרה עד עכשיו ולא יקרה.

שימו לב

אוספי מגזינים ספציפיים - גיליון ייסוד, גיליון מיוחד, מגזין שהפסיק לצאת - הם קטגוריה שונה. אם יש לכם אוסף מודע ומוגבל בגודל, שמרו אותו. הבעיה היא ה-"אולי אקרא" שנמשך שנים ברקע ומחזיק ארגז או מגירה שלמה.

מה עושים עם הספרים שמשחררים

ספרים הם אחד הפריטים שהכי קל למצוא להם בית חדש. האפשרויות הנפוצות שעובדות בישראל:

  • ספריות ציבוריות - רוב הספריות בישראל מקבלות תרומות. כדאי להתקשר מראש ולברר מה מחפשים ומה לא, כי לא כל ספר מתקבל.
  • יד שנייה ופייסבוק מרקטפלייס - ספרים בעברית נמכרים ב-10-30 שקלים ביחידה. 50 ספרים מניבים 500-1,500 שקלים עם מאמץ מינימלי. צרו אלבום תמונות ופרסמו הכול יחד.
  • קופסת ספרים שכונתית - מיזמי "לוקחים ומשאירים" קיימים בעשרות שכונות ברחבי הארץ. שמים ספרים ולוקחים אחרים - מחזור תרבותי בקנה מידה קטן.
  • בתי ספר ומוסדות חינוך - ספרי ילדים ומתבגרים בעברית תמיד מבוקשים. גנים שמחים לקבל ספרי תמונות. ספריות בית ספר מקבלות ספרי קריאה.
  • קבוצות הורים בוואטסאפ - פרסמו שיש לכם ספרים לתרומה. ילד שהוריו הזמינו כבר יהיו מוכנים לאסוף.
  • מחזור נייר - ספרים שלא מוצאים להם בית ניתן לשים בפח מחזור נייר. עדיף על מדף שמחזיק אותם ללא תכלית.

מה עושים אחרי הצמצום - כך שהמצב לא חוזר

הצמצום הוא רק מחצית מהעבודה. החלק הקשה יותר הוא לשמור על המצב החדש. שלושה כללים שמחזיקים את הסדר לאורך זמן:

  • כלל "ספר נכנס, ספר יוצא" - כשספר חדש נכנס לבית, ספר ישן יוצא. לא כי אין מקום, אלא כי זה יוצר הרגל של מיון שוטף.
  • רשימת קריאה דיגיטלית - כשמישהו ממליץ על ספר, הוסיפו אותו לאפליקציית גודרידס, לרשימת מועדפים, או לנייר. אל תקנו אותו מיד. 60-70% מהמלצות ספרים לא הופכות לקריאה בפועל.
  • תקרת מדפים - קבעו שהספרים גדשים רק את המדפים שיש לכם, ולא מתרחבים לשטחים נוספים. כשמדף מתמלא - לפני שספר חדש נכנס, ספר ישן יוצא.

כמה ספרים זה ספרייה בריאה?

אין מספר אחד שנכון לכולם, אבל יש כמה אמות מידה שעוזרות. אנשים שקוראים ספר בחודש שומרים בדרך כלל 50-150 ספרים שמרגישים להם רלוונטיים. מדף יחיד ברוחב 90 ס"מ מכיל בדרך כלל 30-50 ספרים. ספרייה שממלאת קיר שלם - בין 150 ל-300 ספרים. מעל 400 ספרים בדירה רגילה - בדרך כלל מצביע על ספרים שאין כוונה אמיתית לקרוא.

כדי להגיע לתשובה מהירה בלי לנתח כל ספר, שאלו את עצמכם: אם הייתם עוברים דירה מחר, כמה ספרים הייתם לוקחים? הספרים שקופצים מיד לתודעה - אלה הספרים שמשתלם לשמור. שאר הערימה - כנראה לא.

שאלות נפוצות

מה עושים עם ספרים שלא גמרנו לקרוא?

אם לא גמרתם ספר אחרי שנה-שנתיים, הסיכוי שתגמרו אותו נמוך מאוד. שחררו בלי אשמה - הספר מצא את דרכו אלכם בזמן לא נכון. אפשר תמיד להשיג עותק שוב בספרייה ציבורית או ביד שנייה אם תרצו לחזור אליו.

האם כדאי לסרוק ספרים לפני שמשחררים אותם?

לרוב לא שווה את הזמן. אם זה ספר עיון עם מידע שאתם מפנים אליו, סרקו את הפרקים הרלוונטיים בלבד. לספרות יפה אין טעם לסרוק - תוכן ספרות לא נצפה כ-PDF. עדיף לשמור את הספר עצמו אם ממש רוצים, או לשחרר לחלוטין.

מה עושים עם ספרי ילדים ישנים?

ספרי ילדים בעברית הם מוצר מבוקש מאוד. גנים, בתי ספר וספריות שמחים לקבל אותם. אם הספרים שייכים לילדיכם וקיים קשר רגשי, שאלו אותם ישירות. ספרים שהם לא קוראים יותר משנתיים - בדרך כלל ניתן לתרום בלי חרטה.

כמה זמן לוקח לצמצם ספרייה ביתית?

ספרייה של עד 200 ספרים - מספיקות 3-5 שעות. של 300-500 ספרים - יום מלא. מעל 500 ספרים - כדאי לפרוס על פני 2-3 ימי סוף שבוע. אל תנסו יותר מ-2-3 שעות ברצף - שיפוט מתדרדר אחרי שעתיים וכל פריט מתחיל להיראות חיוני.

האם ספרים ישנים שווים כסף?

לרוב לא. ספר בעברית ישן ששווה כסף הוא יוצא דופן. אם יש לכם ספרים לפני 1950 שנראים כמהדורות ראשונות, שווה לבדוק עם אנטיקוואריאט. שאר הספרים - מכירה בפייסבוק ב-10-30 שקל לספר היא הריאלית ביותר.

להמשך קריאה

צמצום

פריטים סנטימנטליים: איך מצמצמים בלי חרטה

פריטים סנטימנטליים הם החלק הכי איטי בכל צמצום, ובצדק. כאן מוצע תהליך רגוע שמאפשר לשמור את הזיכרון בלי לשמור את כל הקופסאות, בלי לחצים ובלי חרטה.

מיכל ארד · 8 דקות קריאה

צמצום

שיטת צמצום שעובדת גם כשקשה להיפרד מדברים

צמצום נתקע כשמנסים להחליט ולהיפרד באותו רגע. השיטה כאן מפרידה בין השתיים, עובדת בסבבים של 20 עד 90 דקות, ונותנת מענה מסודר לפריטים שקשה לשחרר.

מיכל ארד · 8 דקות קריאה